רש"י על סוטה כ״ד א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סוטה כ״ג ע״ב:י״ד רש"י על סוטה כ״ד ע״א:ג׳ »

1 וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, וּבַת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין — לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָה.

פירוש רש"י על סוטה כ״ד א:א׳

1 נתינה - מן הגבעונים ואסורין לבא בישראל כדאמרינן ביבמות דף עח: דוד גזר עליהן:

2 לא שותות - דלא נאמרה פרשה אלא בראויה לקיימה והכי תניא בספרי כי תשטה אשתו בראויה לאישות הכתוב מדבר פרט לאלמנה לכ"ג וכו':

3 ולא נוטלת כתובתה - ואע"ג דשאר אלמנה לכ"ג לא קנסוה רבנן כתובה כדאמרינן בכתובות בפרק אלמנה נזונית דף ק: זו אין לה דסתירתה גרמה לה ליאסר עליו ואפי' היא ראויה לו הלכך לאו בת כתובה היא דלא עדיפא מכשרה:

« רש"י על סוטה כ״ג ע״ב:י״ד רש"י על סוטה כ״ד ע״א:ג׳ »